שלמה תחבורה (2007) בע"מ נ' שרף ואח' - פסקדין

החלטה

תיק זה נפתח באמצעות הגשת תביעה על סכום קצוב ללשכת ההוצאה לפועל בנתניה, והוגשה מטעמו של הנתבע התנגדות לביצוע תביעה על סכום קצוב.

למעלה מהצורך אציין כי ממועד העברת הבקשות הנ"ל לבית המשפט לצורך בירורן יש לראות את התביעה כתביעה בסדר דין מקוצר וההליך נדון כבקשה למתן רשות להגן (תקנה 109ט.(ב) לתקנות ההוצאה לפועל, התש"ם- 1979).

לאחר שבחנתי את כתב התביעה, ואת הטענות שהעלה הנתבע בבקשתו למתן רשות להגן, מצאתי לנכון לעשות שימוש בסמכותי לפי תקנה 205.(ג) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד- 1984 (להלן: "תקנות סדר הדין האזרחי"; "התקנות"), וליתן רשות להגן על יסוד הבקשה בלבד, וכן לקבוע את סדרי הדיון בתיק.

ההיבט המשפטי

בתקנה 205.(ג) לתקנות סדר הדין האזרחי נקבע כדלקמן-

"בית המשפט או הרשם יחליט בבקשת הרשות להתגונן על יסוד הבקשה וחקירת המצהיר, ואולם רשאי הוא ליתן רשות להתגונן על יסוד הבקשה בלבד, ורשאי הוא, מטעמים מיוחדים שיירשמו, לדחות בקשת רשות להתגונן על יסוד הבקשה בלבד".

הלכה פסוקה היא כי ניתן לעשות שימוש בתקנה זו לצורך ייעול וקיצור ההליך המשפטי, ובלבד שבית המשפט השתכנע כראוי על יסוד החומר שבפניו שקיימת הצדקה ליתן רשות להגן על יסוד הבקשה בלבד.

"... שלשם ייעול הדברים, חסכון זמן שיפוט והתדיינויות, שעה שמשוכנע בית המשפט או הרשם כי יש מקום למתן רשות להתגונן, יכול הוא ליתנה בלא דיון. כל כך, והרי לכל היותר יהא צורך במקרה כזה בבירור ממצה, אך לא נפגעו זכויות התובע "בשורה התחתונה" המהותית של התיק...".

...

כאן המקום לציין בהטעמה, כי סמכות זו לפי התקנה כמובן אינה בחינת מובן מאליו, שכן הכלל הוא חקירת המצהיר, ועל כן פשיטא גם שעל בית המשפט או הרשם להשתכנע כראוי כי החומר אשר לפניו מצדיק החלטה ללא דיון. מטרת התיקון לתקנה היא ייעול ההליכים, וכמובן על הייעול להשתקלל בין שאר הרכיבים".

רע"א 1264/08 סלאמה מונדר נ' הראל חברה לביטוח בע"מ. כב' השופט א. רובינשטיין (27.4.2008); פורסם במאגרים משפטיים.

בתי המשפט ראו לנכון לעשות שימוש בתקנה הנ"ל וליתן רשות להגן באותם מקרים שנמצאו מתאימים לכך.

לדוגמא - במקום שלא צורפו מסמכים מהותיים לבקשה לביצוע שטר, והועלתה, בין היתר, טענה לזיוף מסמך, פירעון החוב, פירעון על ידי החייב האמיתי, קיזוז נזקים עקב הליכי גבייה בלתי נאותים, ואי-חוקיות לנוכח חוק הסדרת הלוואות חוץ בנקאיות (בש"א (ת"א) 162573/07 טנצר אסתר נ' פטרקצשוילי פנחס (כב' השופט שלמה פרידלנדר; 18.6.2007; שם גם הוארך המועד להגשת הבקשה למתן רשות להגן). על יסוד הטענה כי התובע (בנק) לא המציא את המסמכים הנחוצים לפרשת ההגנה של המבקשת (בש"א (חי') 2459/07 CC Handels A.G נ' בנק לאומי לישראל בע"מ; כב' השופטת חני הורוביץ; 11.3.2007). לאור טענות ערבים שנתבעו להשיב את חלקם היחסי בחוב ששולם על ידי החייבת העיקרית לבנק, כי התנהלותה של החייבת גרמה להגדלת הנזקים וכי יש לערוך בירור ענייני לגבי נכונות החוב הנטען על ידי הבנק, וכן "כדי לחסוך בזמן שיפוטי, בזמן בירור התובענה ולאור הפסיקה של בית המשפט העליון" (תא"ק (ת"א) 1930-09 דוד שכטר נ' רויטל נוי; כב' הרשמת אסתר נחליאלי חייט; 10.5.2011). במקום שבו הועלו טענות כבדות משקל כנגד התנהלות הבנק, מצגיו, קיזוז הפסדים שנגרמו בגין מעשיו, ועוד טענות כספיות שחלקן נתמכו בחוות דעת מומחה, שיש לברן לגופן, מה גם שהמבקשים מתגוררים בחו"ל ומהחומר עולה כי יש מקום למתן רשות להגן תא"ק (ת"א) 2038-08 אלכס וינטר נ' בנק לאומי סניף הסניף המרכזי; כב' הרשמת אסתר נחליאלי חייט; 24.12.2009). במקום שנטען כנגד תביעה לתשלום ארנונה כי המבקשים לא החזיקו את הנכס בתקופה הרלבנטית, והועלו השגות לגבי החוב (תא"ק (י-ם) 36714-03-10 ישראל מאיר ארלנגר נ' עיריית ירושלים; כב' השופט דוד מינץ; 2.6.2012). במקום שבו נטענה שורה ארוכה של טענות עובדתיות, לרבות טענות למצגים שקריים (לגבי מימוש אופציות ועניינים נוספים) שלא ניתן להכריע בהן במסגרת בקשה למתן רשות להגן (תא"ק (ת"א) 1875-08 גמול אמריקה השקעות בע"מ נ' אברהם לוי קושניר; כב' הרשם (כתוארו דאז) חגי ברנר; 21.1.2012), ועוד.

המקרה הנדון

התביעה הוגשה על יסוד כתב התחייבות עליו חתם הנתבע, ובשל חוב של החייב העיקרי כלפי התובעת, שניתן עליו צו כינוס נכסים, כך לפי הטענה.

החוב הנטען הינו בגין שימוש שעשה החייב העיקרי בשירותי השכרת רכב של התובעת.

הנתבע טען, בתמצית, כי החייב העיקרי היה מעבידו, והוא הופנה על ידו לתובעת לצורך השכרת רכב שישמש אותו בעבודתו, ומסמך ההתחייבות שנחתם על ידו נועד לשמש ערובה לכיסו הנזקים שייגרמו לרכב כתוצאה מהשימוש שהנתבע יעשה ברכב במסגרת עבודתו, ולא כערבות לפירעון חובות המעביד בגין שירותי ההשכרה. כן נטען כי על פני מסמך ההתחייבות לא צוינו פרטי החייב העיקרי.

המבחנים הרלבנטיים לצורך מתן רשות להתגונן רוכזו בע"א 10189/07 ששון נ' בנק מזרחי טפחות בע"מ (פורסם במאגרים משפטיים):-

"התביעה בסדר דין מקוצר הינה חריג להליכי התביעה הרגילים ובמסגרתו עשוי בית המשפט להכריע בתביעה, כולה או חלקה, על סמך האמור בכתב התביעה ובבקשה לרשות להתגונן, כמו גם על בסיס הדיון המתייחס לבקשה זו בלבד.